פסק-דין בתיק ת"ק 009259/03

1.         בפני תביעה של התובע ואשתו (להלן: "התובעים") בני זוג בשנות ה - 60 לחייהם, אשר השתתפו בטיול  לספרד ופרוטוגל  שאורגן אל ידי הנתבעת.

על חשבון התמורה ששולמה עבור הטיול מסרו התובעים ביום 14.06.03, לידיו של מלווה הטיול, מר שמעון עטר [להלן:" עטר"], סך של 1,000$ במזומן.

התובעים טוענים כי מסרו לידיו של עטר את השטרות במזומן, ואילו הוא נטל אותם, המציא בגינם קבלה ידנית אולם לא פרט את מספרי השטרות על הקבלה.

גם התובעים לא ערכו רישום כזה.

2.         התובעים טוענים כי ביום 07.07.03 הודיעו להם לפתע מהנתבעת כי 700$ מתוך ה - 1,000$ התגלו כמזוייפים והם נדרשו לבצע תשלום נוסף בסך 700$ באמצעות כרטיס אשראי, כתנאי להצטרפותם לטיול!

עוד טענו התובעים, כי הנתבעת דאגה לחתים אותם שלא יתבעו אותה בגין 700$ המזויפים.

3.         בכתב תביעתם דורשים התובעים את החזר 700$ שנגבה פעמיים וכן פיצוי ע"ס 2,000 ש"ח עבור עוגמת נפש ועוד 1,500 ש"ח בגין טרחה ובזבוז זמן:

התובעים טוענים כי בהעדר רשום ידני על הקבלה שלמספרי השטרות, לא ניתן לקבוע בוודאות כי השטרות שנמצאו מזוייפים בבנק  הפועלים כשלושה שבועות לאחר מסירתם,  הם אכן שלהם;   התובעים טוענים כי נוהל גביית הכספים על ידי הנתבעת, באמצעות מלווה הטיול, הינו רשלני ובלתי מקצועי; התובעים טוענים כי הם רוכשים דולרים אצל חלפן ידוע ונוהגים לבדוק את הדלורים הנרכשים על ידם, ולפיכך הסיכוי שהדולרים המזויפים הם שלהם הוא קלוש ביותר; התובעים טוענים כי מתן הודעה על הדולרים המזוייפים לאחר 21 יום הוא בלתי סביר; התובעים טוענים כי הדרישה של הנתבעת להחתימם על ויתור תביעות כתנאי ליציאה לטיול מעוררת תהיות.

מכל הנימוקם הללו מבקשים התובעים לקבל את תביעתם ולחייב את הנתבעת במלוא הסכומים הנתבעים.

4.      הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי אין לה סניף בירושלים  אלא רק בתל-אביב, וכל התשלומים מתבצעים שם.  הנתבעת טענה כי התובעים מתגוררים בירושלים והינם אנשים מבוגרים ולפיכך הם ביקשו לסייע להם בהעברת התמורה לטיול,  ומלווה הטיול מר עטר נעתר לבקשתם וגבה עבורם את הכספים. הנתבעת מאשרת כי לעיתים רושם  המלווה את מספר השטרות ע"ג הקבלה אולם במקרה זה הוא שם את השטרות במעטפה ומכיוון שלקח כסף רק מעוד  משפחה, לא רשם את המספרים של השטרות על גבי הקבלה.

הנתבעת טענה כי לאחר מכן הפקידה הנתבעת את השטרות  בבנק ואז קיבלה הודעה מהבנק, ביום 06.07.03, כי 700$ מזוייפים. השטרות הועברו לרשויות.

הנתבעת טוענת כי השטרות היו שייכים לתובעים ולפיכך ניתנה להם הודעה על הצורך בהשלמת התמורה בטרם הוציאה לטיול, וכן נעשה.

העדויות והראיות:

5.         ביום 5.1.04 העידו בפני התובעים,  בנם, מר אילון שמעוני, נציגי הנתבעת ומר עטר.

            התובעים שבו על טענתם כי על הקבלה לא נרשמו מספרי השטרות, והציגו בפני קבלות של אנשים אחרים מאותו טיול שהעבירו כספים באמצעות עטר, וע"ג הקבלה שלהם כן נרשמו מספרי השטרות.

            התובעים טענו כי עטר הוא זה שהציע את שירותיו לאיסוף הכסף ולא הם שפנו אליו.

            עטר העיד כי התשלום של ה- 1000 $ נעשה אצלו בבית וכי מאוחר יותר רשם את מספרי השטרות במחשב. עטר הציג קבלה זמנית מס' 6 מיום 17.6.03 מדיזנהואז אליה צורף נספח המפרט את מספרי השטרות.

            עטר טען כי ביום 17.6.03 מסר את הכסף לדיזנהאוז ונציג הנתבעת מר עציון שוורץ העיד כי הפקיד את הכסף באותו יום.

            עוד הוסיפו נציגי הנתבעת כי התובעים יכלו לשלם בסניף בת"א, אולם הם אלה שביקשו לשלם בדולרים,  ולכן יש כאן "היפוך יוצרות".